יפעת פורת

אני לייט בלומרית. אבל ממש.

אחרי שנים של רווקות תל אביבית הכרתי את בעלי בגיל 41, דקה לפני שפניתי להורות יחידנית. זה היה סיפור אהבה מהרגע הראשון, אך בגלל הגיל עברתי המון שנות טיפולים, ולאחר שמיציתי את כל האפשרויות פניתי לתרומת ביצית וכך רק בגיל 48 נולדה בתי הבכורה ובני נולד ממש לפני יום הולדת 50. המסע לאמהות והניסיון ליצור חיים עוררו לחיים את האמנית שבי ואת החלום להפוך את האמנות לעיקר העולם העסקי שלי. יש לי מסר אחד לכולן-

לעולם לאמאוחר מדי, תמיד יש דרך . תחלמו. תאהבו. תגשימו.